באשר לילדים בגיל 6 עד לגיל 18

 

דמי המזונות נקבעים על בסיס 3 קריטריונים: 
1. היקף הסדרי השהיה של ההורים עם ילדיהם. 
2. כושר השתכרות של ההורים / מבחן ההכנסה
3. היקף הוצאות הילדים. 

​

באשר לילדים מתחת לגיל 6 –

חלה חובת מזונות אבסולוטית על האב לשלם מזונות בתוספת מדור (דמי שכירות) או מדור רעיוני (משכנתא) כאשר רכיב זה עומד על 30% מדמי השכירות /המשכנתא לילד אחד, 40% לשני ילדים ו- 50% לשלושה ילדים ומעלה.  
כמו כן על הצדדים לשאת בחלקים שווים בהוצאות חריגות והוצאות בריאות של הילדים בחלקים שווים ביניהם. במקרה שיש פער השתכרות משמעותי בין ההורים ייתכן וחלוקה זו הוצאות חריגות לא תהיה שווה.

 

באשר לילדים מעל גיל 18 - הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני, דמי המזונות של ילדים מגיל 18 ועד שחרורם משרות חובה בצה"ל עומדים על 1/3 מדמי המזונות הקבועים. 
אישה הקשורה בקשר נישואין לאיש כדת משה וישראל זכאית למזונות מבעלה על פי ההלכה היהודית עד למועד גירושיה מבעלה, אלא אם כן האישה נטשה את הבית ללא סיבה מוצדקת, בגדה בבעל, או שהיא מתפרנסת ויש ביכולתה לכלכל את עצמה – על כן במקרים מסוג זה לא תהיה האישה זכאית למזונותיה. 
 

​

​

רכוש שנצבר בזמן החיים המשותפים הינו הגדרה כוללת המכילה בתוכה נכסי מקרקעין, מיטלטלין, חסכונות, קופות גמל, נכסים עסקיים שונים, זכויות פנסיונית, מוניטין וזכויות נוספות שיש להם ערך כלכלי מדיד וניתן להעריך את שוויו. קיימת רגישות ומורכבות בנושא זה המהווה את סלע המחלוקת בסכסוכי הגירושין. במסגרת איזון המשאבים המנגנון קובע שכל אחד מבני הזוג יקבל מחצית משווי הנכסים המשותפים, אלא אם קיימת הפרדה רכושית בין הצדדים ונחתם הסכם יחסי ממון המסדיר את ההפרדה הרכושית שהוגדרה בין הצדדים ביחס לנכס מסויים או ביחס לנכסים נוספים. זוגות שנישאו החל מיום 1/1/1974, חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג אשר בו נקבע כל הזכויות שנצברו במהלך החיים המשותפים יהיו מחצה למחצה ושווים בין הצדדים למעט ירושות ומתנות ולמעט מקרים חריגים נוספים המנויים בחוק . זוגות שנישאו טרם כניסת חוק יחסי ממון לתוקפו, קרי טרם שנת 1974, תחול עליהם הלכת השיתוף. 

​

חלוקת רכוש בין בני הזוג הינו אחד הנושאים המורכבים, הרגישים ובעלי ההשלכות הגדולות ביותר על עתידו הכלכלי של כל אחד מהצדדים ובנושא זה קיימות מחלוקות רבות ונדרש ניסיון מקצועי רב כדי לשמור על האינטרס של הלקוח בכדי להגיע לתוצאה הכלכלית הטובה ביותר.

השלב הראשון בהתרת נישואין אזרחיים הוא הליך בירור האם יש צורך בהליך גירושין דרך אחד מבתי הדין הדתיים בישראל, או אם בית המשפט יכול להורות על התרת הקשר האזרחי .

לאחר הגשת התביעה לבית המשפט, יפנה בית המשפט אל העדה הדתית שאליה משתייך כל אחד מבני הזוג, כדי לבדוק אם יש צורך בגירושין דתיים לפי הדין של אותה דת.

אם יוחלט כי יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי, לא יוכלו בני הזוג להמשיך בהליך התרת הנישואין בבית המשפט האזרחי ויאלצו לפנות להליך גירושין בבית הדין הדתי הרלוונטי.

אם לא נמצא צורך בגירושין דתיים, יוכלו בני הזוג להמשיך את תהליך התרת הנישואין בבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם למקום מגוריהם.

הליך התרת הנישואין האזרחיים שונה מהליך גירושין רגיל, שכן לעיתים יהיה צורך להסתמך על חוקי משפט של מדינה זרה.י.